• כבר זמן רב ידוע שלצריכה של מזונות מסויימים יכולה להיות השפעה על הבריאות המנטלית והפיזיולוגית של האדם.
• מחקרים רבים זיהו את הקשר בין אנטיגונים מסוייימים במזון, המיוצרים בגוף ע”י מערכת החיסון וסימנים של אי סבילות למזונות.
• אי סבילות למזון מקושרת לסימפטומים ומצבים כרוניים רבים. בשונה ממצבי אלרגיה, אי סבילות אינו מהווה סכנת חיים.
• פחות מ2% מהאוכלוסייה סובל מאלרגיות למזון, אך כ- 45% מהאוכלוסייה סובל מרמה מסוימת של אי סבילות למזון.
• הסימפטומים לרוב באים לידי ביטוי זמן מה אחרי צריכת המזון המרגש ולכן קשה לזהות בבירור מה המזון אשר גרם לסימפטומים.
• סימפטומים מסוימים יכולים לנבוע מפעילות אינזימים או רגישות כימית, בעוד שבמקרים אחרים מעורבת תגובה חיסונית.
• הרבה רגישויות למזון מקושרות בתגובה חיסונית לא מאוזנת למזון מסויים.
• למרות שהסיבה לאי סבילות למזונות אינה ברורה לחלוטין, הרי שמערכת עיכול חלשה, חוסר איזון של חיידקי המעי, תזונה לא מאוזנת, דלקת במערכת העיכול, תפריט דל בויטמינים ומינרלים, צריכת אלכוהול, סמים או תרופות יכולים להיות בעלי משקל.
• ייצור נוגדנים זו הדרך בה הגוף מגיב לחומרים שמשפיעים עליו. במצבים רגילים, הנוגדנים הללו, בשילוב חלבונים במזון יוצרים מבנים מורכבים אשר מפורקים ע”י מערכת החיסון. במצב של גירויי יתר במערכת החיסון, המבנים הללו יכולים להצטבר במקומות כמו הפרקים ומערכת העיכול וליצור סימפטומים של אי סבילות למזון.

לדוגמה:

• מערכת הנשימה– אסטמה, סינוסיטיס
• מערכת השלד– ארטריטיס, כאבי מפרקים, שרירים כואבים וחולשה.
• מערכת העיכול– הקאות, נפיחות בטנית, כיווצים, גזים, בצקת, בחילה, עצירות, שלשול, קושי לרדת במשקל ומחלות מעי דלקתיות.
• מערכת העצבים– מיגרנה, כאבי ראש, קשיי ריכוז, מצבי רוח משתנים, חרדה, עייפות, היפראקטיביות.
• מערכת העור– אורטיקריה, אטופיק-דרמטיטיס, אקזמה, עור מגורה ומגרד ופריחה.

הסימפטומים יכולים להופיע עד 3 ימים לאחר צריכת המזון המרגש ולהמשך עד שבוע. זו הסיבה שקשה מאוד לדייק בגלוי המזונות המרגשים האחראים לסימפטומים. בנוסף, חשוב גם להעריך את כמות הנוגדנים לכל מזון מרגש.

• תזונה נקייה ללא מזונות מרגשים לעיתים יכולה להספיק בכדי למנוע את הסימפטומים.
• הבדיקה מאפשרת לגלות את המזונות המרגשים יותר ופחות.
• כאשר בבדיקה נמצאת רמה גבוה של נוגדנים יש להרחיק את המזון המרגש מהתזונה לתקופה שלא תפחת מ 3 חודשים.
• כאשר הרגישות היא מינימלית ניתן לבדוק החזרה של המזונות  בכמות קטנה, אחד אחרי השני תוך כדי בחינת ההשפעה.

סילוק המזונות המרגשים יכול להיות הצעד הראשון להחלמה והעלמות הסימםטומים.