למרות שהגלגליון אנו מסוכן הוא עלול לגרום לכאבים או לאי־נוחות אם הוא יוצר לחץ על הרקמות שמסביבו כמו הגידים או העצבים. לחץ על עצב יכול לגרום גם לתסמינים כמו עקצוצים, רדימות וחולשה. בנוסף, הוא מהווה מטרד אסתטי.

הגנגליון יכול לגדול בממדיו בעקבות מאמץ או לקטון בעקבות מנוחה שכן לאחר מאמץ נוצר במפרק יותר נוזל תוך־מפרקי שחלקו זורם לתוך הגנגליון ומנפח אותו.

האבחון נעשה ע"י אורתופד, מומחה לכירורגיה של היד, בבדיקה גופנית על פי כמה מאפיינים: גודל, מיקום אופייני וחדירות לאור.

לעיתים קרובות יש לעשות בדיקת אולטראסאונד שמאפשרת להבדיל בין גנגליון לבין נגעים אחרים.

אין חובה לטפל בגנגליון. אם הוא אינו מפריע, מומלץ ללמוד לחיות עימו ולקוות שהוא יעלם לבד.

במקרים שבהם הגנגליון מסרב להיעלם וגם מפריע למטופל ניתן לבחור באחד מבין הטיפולים הבאים:

• שאיבה של הנוזל והזרקת סטרואידים למקום. היתרון של הטיפול הזה הוא שניתן לעשות אותו במרפאה והוא אינו משאיר צלקת. החיסרון שלו הוא שבכ־50% מהמקרים הגנגליון יחזור לאחר תקופה קצרה.

• ניתוח לכריתת הגנגליון. זהו טיפול שבו מסירים את הגנגליון לחלוטין. ניתן לעשות את הניתוח בכמה גישות ואף בארטרוסקופיה (ניתוח בעזרת מצלמה שמחדירים למקום ושבעזרתה גם כורתים את הגנגליון).

בעבר טיפלו בגנגליון בשיטה ייחודית- היה מכים עליו בחוזקה עם ספר תורה ומכאן שמו- "Bible cyst" . היום כמובן שנמנעים מטיפול זה, מחשש לנזק למפרק.